הקוד העולמי למניעת סימום - 2015

הקוד העולמי

אושר התיקון ל "קוד העולמי" למניעת סימום בספורט. והוא נכנס לתוקפו ב– 1 ינואר 2015 . הקוד הינו מסמך ליבה סטנדרטי ומחייב של החוקים והתקנות למניעת סימום בספורט לכל הספורטאים בכל הענפים ובכל המדינות שאשררו אותו ובכללם ישראל. 

 

  בקישור מטה תוכלו לקרוא את הגרסה האנגלית  של תקנון WADA 2015

http://www.inado.org.il/uploads/WADA-2015-World-Anti-Doping-Code-NEW.pdf

https://www.wada-ama.org/en/resources/the-code/2015-world-anti-doping-code 

 

בקישור מטה תוכלו לקרוא את התרגום העברי  של תקנון WADA 2015

http://www.inado.org.il/uploads/WADA%20Anti%20Doping%20Code%202015%20revised%20Translate_NEW.pdf

 

World Anti-Doping Agency

הבדלים משמעותיים בין תקנון 2009 לתקנון 2015, גרסה 4.0

 

בזמן תהליך ההתייעצות בדבר תקנון 2015, התקבלו 315 הצעות שונות. ההצעות הציעו מספר כולל של 3,987 תיקונים לתקנון. בנוסף, צוות עריכת התקנון השתתף בעשרות פגישות פנים-אל-פנים ושיחות טלפוניות עם בעלי עניין ע"מ לדון בתקנון.

 

גרסה 4.0 היא הגרסה הרביעי של תקנון 2015 המתפרסמת. בין הגרסאות שפורסמו, נשקלו למעלה מ-50 טיוטות שונות. במקרים מסויימים, תיקונים לתקנון 2009 בוצעו בגרסה ראשונה ולאחר מכן שונו חזרה בגרסה מאוחרת יותר, על סמך המשוב השוטף מבעלי העניין (למשל, ההצעות הראשוניות לבטל את דגימה ב` ולשנות את אמות המידה להוספת חומר או שיטה לרשימת הפריטים האסורים). במקרים אחרים, הוכנסו תיקונים בשפת התקנון התואמים את חוות הדעת המשפטית בדבר אפשרות האכיפה של התקנון שהגיש השופט ז`אן-פול קוסטה, הנשיא לשעבר של בית המשפט האירופי לזכויות האדם.

 

בדומה לתהליך בדבר התקנונים ל- 2003 ו-2009, גם כאן המשוב מבעלי העניין היה חשוב ביותר להפיכת גרסה 4.0 של תקנון 2015 למסמך ברור ויעיל יותר. משוב זה הניב 2,269 שינויים בין תקנון 2009 ביחס לגרסה 4.0 של תקנון 2015. כל השינויים הללו משתקפים במסמך "תקנון 2015 גרסה 4.0 בהשוואה לתקנון 2009", המופיע באתר האינטרנט של וואדה. מסמך זה מספק סקירה של התיקונים הללו המאורגנים לפי שבעה נושאים כלליים, כולל השינויים העיקריים הקשורים בכל נושא.

 

1.         נושא ראשון: התיקונים לתקנון 2015 יוצרים תקופות פסלות (ineligibility) ארוכות יותר בדבר רמאים אמיתיים, וגמישות רבה יותר בעונשים בנסיבות מסויימות אחרות

 

הייתה הסכמה רחבה בין בעלי העניין, ובפרט הספורטאים, שיש לפסול רמאים בינלאומיים לפרק זמן של ארבע שנים. לפי התקנון הקיים, קיימת אפשרות לפסילה במשך ארבע שנים בגין ממצא אנליטי שלילי, במקרה שארגון מניעת ה-doping מסוגל להוכיח "נסיבות מחמירות". אולם, במשך למעלה מארבע השנים מאז הוכנס סעיף זה לתקנון, נעשה בו שימוש לעתים נדירות בלבד. מספר דוגמאות לתנאים המאריכים את משך הפסילה ל-dopers העושים זאת במתכוון כוללים:

 

סעיף 10.2: תקופת הפסלות בדבר נוכחות, שימוש או החזקת חומר שלא צויין באופן ספציפי היא ארבע שנים, אלא אם הספורטאי מסוגל להוכיח שההפרה לא הייתה מכוונת. עבור חומרים שצויינו באופן ספציפי, תקופת הפסלות היא ארבע שנים, כאשר ארגון מניעת ה-doping מסוגל להוכיח שההפרה הייתה במתכוון. (במתכוון פירושה שהספורטאי או האדם עסקו בהתנהגות שהוא או היא היו מודעים כי זו מהווה הפרה של תקנת מניעת doping, או ידעו שקיים סיכון ממשי שהתנהגות זו עלולה להוות הפרה של תקנת מניעת doping והתעלמו במפגיע מסיכון זה.)

 

סעיף 10.6.3: הודאה מהירה לא תפחית את הפרת הכלל בגין ממצא אנאליטי שלילי מתקופה אפשרית של ארבע שנים אוטומטית לשנתיים. הסעיף המוצע דורש אישור הן מוואדה והן מארגון מניעת ה- doping בעל הסמכות לניהול תוצאות לאישור הפחתה בעונש בגין הודאה מהירה.

 

סעיף 2.5: נוסח ההפרה בגין שיבוש (tampering) ראיות הורחב וכולל התערבות מכוונת או ניסיון התערבות בפעולות מפקח doping, אספקת מידע מטעה לארגון מניעת doping או איום או ניסיון איום על עד פוטנציאלי.

 

סעיף 2.3: סעיף זה הורחב וכולל "התחמקות" מאיסוף דגימה. הייתה גם הסכמה בין בעלי העניין שיש להתיר גמישות רבה יותר בעונש בנסיבות מסויימות בהן הספורטאי מסוגל להוכיח שלא רימה. בהמשך מובאות מספר דוגמאות.

 

סעיף 10.5.1: כאשר הספורטאי מסוגל להוכיח שלא בוצעה עבירה חמורה בגין ממצא אנאליטי שלילי הקשור במוצר מזוהם, משך תקופת הפסלות עשוי לנוע מנזיפה לכל הפחות ועד פסילה של שנתיים לכל היותר. (הערה: אולם, יש לציין שבכדי שתקופת הפסלות הכרוכה בחומר שצויין באופן ספציפי תקוצר לפחות משנתיים, על הספורטאי להוכיח עתה שלא בוצעה עבירה מהותית.)

 

סעיף 2.4: ה`חלון` במהלכו ספורטאי יכול לצבור שלושה דיווחים בדבר מקום הימצאות (כשלים בהגשה או בדיקות שהוחמצו) הגורמים להפרת כלל מניעת doping הצטמצם כעת מ-18 ל-12 חודשים. ההסכמה הייתה כי שניים-עשר חודשים הם פרק זמן מספיק לארגון מניעת doping ע"מ לצבור שלושה כשלים בדבר מקום הימצאות ביחס לספורטאי המנסה להתחמק מבדיקות וכי קיצור החלון מצמצם את הסיכון שספורטאים שפשוט מתרשלים בהגשת הדיווחים יורשעו בהפרת כללי מניעת doping.

 

2.         נושא 2: התחשבות בעקרונות היחסיות וזכויות האדם

 

מספר בעלי עניין טענו כי יש להצהיר במפורש בתקנון בדבר יישום עקרונות היחסיות וזכויות האדם. כמה מסעיפי התקנון תוקנו על מנת להביא בחשבון עקרונות אלה בצורה טובה יותר. להלן מספר דוגמאות:

 

מטרת התקנון, ע` 1: "התקנון נוסח תוך התחשבות בעקרונות היחסיות וזכויות האדם".

 

מבוא, ע` 5: נוהלי התקנון "אמורים להיות מיושמים באופן המכבד את עקרונות היחסיות וזכויות האדם".

 

סעיף 14.3.2: גילוי בציבור של הפרות תקנות מניעת doping המהווה חובה, אינו חייב להתבצע עד לאחר קבלת ההחלטה בערעור הסופי. לפי התקנון הקיים, נדרש גילוי לאחר השימוע.

 

סעיף 14.3.6 והגדרות ספורטאי: גילוי בציבור של הפרת כללי מניעת doping אינו מהווה חובה בדבר קטינים וספורטאים שאינם ברמה בינלאומית או לאומית.

 

הגדרת עבירה שאינה משמעותית: קטין אינו צריך להוכיח כיצד חומר אסור נכנס לגופו או גופה על מנת להוכיח עבירה שאינה משמעותית.

 

ספורטאים בדרג נמוך: הגדרת ספורטאי: מספר מדינות בוחרות לבדוק ספורטאים בדרג נמוך יותר ואף חברים במכוני כושר. הגדרת הספורטאי הובהרה על מנת לציין שכאשר ארגון לאומי למניעת doping מחליט לבדוק אנשים שאינם ספורטאים בינלאומיים ולאומיים, לא כל דרישות התקנון ישימות.

 

חוות דעת משפטית: בנוגע לתקנונים מ- 2003 ו-2009, וואדה קבלה חוות דעת משפטיות בדבר אפשרות האכיפה של היבטים שונים של התקנון. אותה הגישה ננקטה במהלך ניסוח תקנון 2015. וואדה העסיקה את השופט קוסטה ע"מ לקבל חוות דעת בנוגע להיבטים שונים של התקנון, בפרט האופן בו הם מתייחסים לעקרונות היחסיות וזכויות האדם. דו-שיח בין וואדה לשופט קוסטה השפיע על ניסוח כמה מסעיפי גרסה 4.0 לתקנון. ניתן לקרוא את חוות דעתו של השופט קוסטה באתר האינטרנט של וואדה.

 

3.         נושא שלישי: תיקוני תקנון 2015 תומכים בהגברת חשיבות החקירות והשימוש במודיעין במאבק ב-doping

 

התקנון הנוכחי מבהיר שניתן להוכיח הפרות כללי מניעת doping בכל אמצעי אמין. הדבר כולל ראיות אנאליטיות ובלתי-אנאליטיות שהושגו בחקירות. רבות מההצלחות הידועות במלחמה ב-doping התבססו בעיקר על ראיות שהושגו ע"י ארגוני מניעת doping ושלטונות אזרחיים בהליך חקירה. קיימת הסכמה רחבה בין בעלי העניין שיש להדגיש את תפקיד החקירה במאבק ב-doping בתקנון וכי שיתוף פעולה בין ממשלות וכל בעלי העניין בחקירת הפרות של תקנות מניעת doping הוא בעל חשיבות. מקצת הדוגמאות להדגשת תפקיד החקירות המשתקף בתיקוני התקנון כוללות:

 

סעיפים 5 ו-5.8: הכותרת של סעיף 5 תוקנה ל"בדיקות וחקירות". סעיף 5.8 מתאר את תחומי האחריות של כל ארגון מניעת doping בתחום החקירות ואיסוף המודיעין.

 

סעיפים 20.3.6, 20.4.4, 21.2.6 ו-21.2.5: התפקידים ותחומי האחריות של האיגודים הבינלאומיים, ועדים אולימפיים לאומיים, ספורטאים ואנשי צוות תמיכה בספורטאים (`אנשי סגל`) הורחבו ודורשים שיתוף פעולה עם ארגוני מניעת doping העוסקים בחקירת הפרות של תקנות מניעת doping.

 

סעיף 22.2: ציפיותיהם של החותמים המופנות כלפי ממשלות הורחבו וכוללות חקיקה, תקנות, מדיניות ונהגים מנהליים שייקבעו ע"י ממשלות לצורך שיתוף פעולה ושיתוף מידע עם ארגוני מניעת doping.

 

סעיפים 10.6.1.2 ו-10.6.1.3: הסעיף הנוגע להפחתת עונשים בגין סיוע מהותי תוקנו כך שיאפשרו לוואדה להעניק לספורטאי או אדם אחר המסוגל לספק סיוע מהותי הבטחה שההפחתה המוסכמת בתקופת הפסלות לא תהיה חשופה לערעור; שבנסיבות המתאימות חשיפת הסיוע המהותי תוגבל או תעוכב, וכי בנסיבות מיוחדות, וואדה תהיה רשאית לאשר הסכם סיוע מהותי שאינו כולל תקופת הרחקה כלל. על מנת שסיוע הניתן לגוף פלילי או משמעתי ייחשב לסיוע מהותי בהתאם לתקנון, יש לספק את המידע גם לארגון מניעת doping הנושא באחריות לניהול התוצאות.

 

סעיף 17: תקופת ההתיישנות הוארכה משמונה שנים בתקנון הקיים לעשר שנים בתקנון החדש. אירועים שהתרחשו לאחרונה מראים שעשוי לעבור זמן רב יותר לפני שניתן לחשוף מזימות doping מתוחכמות.

 

4.         נושא רביעי: תיקונים לתקנון 2015 שנועדו לשפר את הגישה לאנשי צוות תמיכה בספורטאים (`אנשי סגל`) המעורבים ב-doping

 

לעתים קרובות, מאמנים, מדריכים ואנשי סגל אחרים מעורבים ב-doping. בנוסף, במקרים רבים אנשי הסגל אלה הם מחוץ לתחום השיפוט של רשויות מניעת doping. בעלי העניין הביעו תמיכה נרחבת בתיקון התקנון כך שיטפל בצורה טובה יותר בבעיית תפקידם של אנשי סגל ב-doping. להלן מספר דוגמאות:

 

סעיף 20.3.5: קובע כי אחד מתפקידי ותחומי האחריות של איגודים בינלאומיים הוא אימוץ חוקים המחייבים את האיגודים הבינלאומיים החברים בהם לדרוש מאנשי סגל המשתתפים בפעילויות המאורגנות על-ידם להסכים לסמכות ניהול התוצאות של ארגוני מניעת doping רלבנטיים.

 

סעיפים 20.3.10 ו-20.5.9: דורשים מאיגודים בינלאומיים וארגוני מניעת doping לאומיים לנהל באופן אוטומטי חקירה של אנשי סגל במקרה של כל הפרת כלל מניעת doping ע"י קטין או כל איש סגל התומך ביותר מספורטאי אחד, שהוכח כי ביצע הפרת תקנת מניעת doping.

 

סעיף 2.10: בדבר אנשי סגל שהיו מעורבים בפעילויות doping, אך כיום נמצאים מחוץ לתחום השיפוט של שלטונות מניעת doping, התיקונים לתקנון 2015 מוסיפים סעיף חדש של הפרת תקנות מניעת doping שכותרתו "התרועעות אסורה" (prohibited association). סעיף קובע הפרת כלל מניעת doping כאשר ספורטאי או אדם אחר מתרועע בנסיבות מקצועיות או ספורטיביות עם איש סגל הנמצא בתקופת פסלות, הורשע בהליך פלילי, משמעתי או מקצועי בגין התנהגות שנחשבת ל-doping, במשך שש שנים מתאריך ההרשעה/ ההחלטה, או למשך העונש הפלילי, המשמעתי או המקצועי שהוטל עליו; או אדם המשמש כאיש-קש (חזית) עבור אדם כזה. לפני שייקבע שספורטאי הפר סעיף זה, יהיה עליו או עליה לקבל הודעה אודות פסלותו של איש הסגל, כולל פירוט ההשלכות של המשך ההתרועעות עמו. לאיש הסגל תינתן גם הזדמנות להסביר שסטטוס הפסלות אינו חל בגינו או בגינה. לבסוף, סעיף זה אינו חל בנסיבות בהן לא ניתן להימנע מהתרועעות, כגון קשר ילד/הורה או אישה/בעל.

 

סעיפים 21.2.6, 20.3.15 ו-20.4.13: במסגרת התקנון הנוכחי, אנשי סגל מבצעים הפרה של כללי מניעת doping באמצעות מתן חומר אסור או שיטה אסורה לספורטאי, החזקת חומר אסור או שיטה אסורה ללא הצדקה מתאימה, סחר או שיתוף פעולה. התקנון הנוכחי אינו מתייחס לשימוש בחומרים ושיטות אסורים ע"י אנשי סגל עצמם. סעיף 21.2.6 החדש נוסף בדבר תפקידים ותחומי האחריות של אנשי סגל, ומציין כי "אנשי סגל לא ישתמשו או יחזיקו בכל חומר אסור או שיטה אסורה ללא הצדקה ברת תוקף". הפרת סעיף זה ע"י איש סגל אינו מהווה הפרה של כלל מניעת doping אך מהווה בסיס להליך משמעתי בהתאם לכללי המשמעת בספורט. בכדי לאכוף דבר זה, סעיפים 20.3.15 ו-20.4.13 דורשים חיקוק כללי משמעת ע"י איגודים בינלאומיים ו-וועדים אולימפיים לאומיים המונעים מאנשי סגל המפרים את סעיף 21.2.6 מלספק תמיכה לספורטאים.

 

5.         נושא חמישי: תיקוני תקנון 2015 מדגישים ביתר שאת את הרעיונות של תכנון חכם של תפוצת בדיקות ותפריטים חכמים לניתוח דגימות

 

היום, כפי שניתן לראות מדו"ח נתוני בדיקות מניעת doping לשנת 2012 המתפרסם באתר וואדה, לא כל ארגוני מניעת doping אוספים דם ושתן, והם אינם מבקשים ממעבדות לבצע את כל הבדיקות על הדגימות שנאספו. אמנם, מספר ארגוני מניעת doping מבצעים בדיקות מינימאליות או אינם בודקים כלל בדבר חומרים אסורים ושיטות אחרות העלולים להיות מועילים ביותר בענפי ספורט מסויימים. התיקונים לתקנון 2015 מתייחסים לבעייה זו וקובעים כי וואדה, תוך התייעצות עם איגודים בינלאומיים וארגוני מניעת doping אחרים, תאמץ מסמך טכני שמציין את החומרים האסורים והשיטות האסורות השכיחים ביותר בענפי ספורט ותחומי ספורט מסויימים. ארגוני מניעת doping ישתמשו במסמך זה לבדיקת תכנון תפוצה, ומעבדות ישתמשו בו לניתוח דגימות. סעיפים ספציפיים בנוגעים בדבר כוללים:

 

סעיפים 5.4.1 ו-5.4.2: על ארגוני מניעת doping להשתמש ברכיב הערכת הסיכונים של המסמך הטכני כבסיס לפיתוח תוכנית תפוצת הבדיקות שלהם. וואדה רשאית לבקש עותק של תוכנית תפוצת הבדיקות במסגרת פעילות בקרת הציות לתקנון.

 

סעיף 6.4: רכיב תפריט ניתוח הדגימות במסמך הטכני יהווה בסיס לניתוח דגימות בסוגי ובענפי ספורט מסויימים. ארגון מניעת doping יהיה רשאי תמיד להנחות את המעבדה לנתח דגימה מסויימת בדבר הימצאות מגוון רחב יותר של חומרים, אולם, מגוון מצומצם יותר של חומרים מותר רק במקרים בהם ארגון מניעת doping שכנע את וואדה שביצוע ניתוח נרחב פחות הולם יותר, עקב הנסיבות המיוחדות באותה מדינה או ענף ספורט, המפורטות בתוכנית תפוצת הבדיקות של הארגון. בנוסף, המעבדות מורשות – על חשבונן – לבצע ניתוח דגימות בדבר הימצאות חומרים או שיטות מעבר לנדרש ע"י הרשות הבודקת.

 

6.         נושא שישי: נעשה ניסיון שהתיקונים בתקנון 2015 יהיו ברורים והוגנים יותר באיזון בין האינטרסים של האיגודים הבינלאומיים לארגוני מניעת ה-doping הלאומיים

 

הן איגודים בינלאומיים והן ארגוני מניעת doping לאומיים ממלאים תפקיד חיוני במלחמה ב-doping. על מאמציהם של שני הגופים להיות משותפים ומתואמים. אם לא כך, המערכת יעילה פחות ובמקרים רבים מי שסובל מכך הם הספורטאים ה`נקיים`. להלן מספר דוגמאות לשינויים שהוכנסו בכדי להבהיר ולאזן את תחומי האחריות של האיגודים הבינלאומיים וארגוני מניעת doping לאומיים:

 

סעיף 4.4: האיגודים הבינלאומיים עדיין שולטים במתן פטור מטעמים רפואיים (TUE) לספורטאים ברמה בינלאומית. ארגוני מניעת doping לאומיים עדיין שולטים במתן פטור לספורטאים ברמה לאומית. בהתאם לתיקונים לתקנון 2015, על כל ארגון להכיר בפטור שניתן ע"י ארגון אחר, אלא אם הארגון יספק הסבר בכתב אודות ממצאים שהתגלו, לפיהם הפטור שהכרה בו התבקשה, אינו עומד בתקן הפטור הבינלאומי. במקרה כזה, פטור מארגון מניעת doping לאומי יישאר בתוקף לאירועים לאומיים, ופטור של איגוד בינלאומי יישאר בתוקף לאירועים בינלאומיים עד השלמת הליך הערעור באמצעות וואדה, ובסופו של דבר ב-CAS. מארגני אירועים גדולים ימשיכו להחזיק בסמכות להעניק פטור עבור האירועים שהם מארגנים. אולם, אי-קבלת פטור ע"י מארגן אירוע גדול לא ישפיע על פטור שניתן קודם לכן שאינו עבור אירוע זה.

 

סעיף 5.3: הכלל, לפיו ארגון מניעת doping לאומי אינו רשאי לבצע בדיקות במהלך אירוע של איגוד בינלאומי או מארגן אירוע מרכזי ללא הסכמת המארגן - או כמוצא אחרון, בהסכמתה של וואדה - הוגבל לאתר קיום האירוע (כמוגדר ע"י האיגוד הבינלאומי או מארגן האירוע המרכזי). בהתאם לבקשת הגוף השולט באירוע, במהלך תקופת האירוע מחוץ לאתר האירוע הבדיקות יתואמו עם הגוף השולט (דהיינו, כאשר הספורטאי עדיין נמצא במדינה שלו כאשר האירוע מתחיל). במקרה שוואדה, לאחר התייעצות עם האיגוד הבינלאומי או מארגני האירוע המרכזי, תאשר לארגון מניעת doping לאומי לבצע בדיקות במהלך האירוע, החלטת וואדה לא תהיה כפופה לערעור.

 

סעיפים 5.2.6 ו-7.1.1: כאשר איגוד בינלאומי או מארגן אירוע מרכזי ימנה ארגון מניעת doping לאומי לביצוע הבדיקות, ארגון מניעת doping לאומי זה יהיה רשאי לאסוף דגימות נוספות או להורות למעבדה לבצע ניתוחים מסוגים נוספים, על חשבון ארגון מניעת doping הלאומי. ארגון מניעת doping הלאומי יודיע על כך לאיגוד הבינלאומי או למארגני האירוע המרכזי. במקרה שתתגלה הפרה של כלל מניעת doping בתוצאות הבדיקה או הניתוחים הנוספים, ארגון מניעת doping הלאומי יהיה אחראי לניהול התוצאות.

 

סעיף 7.1: סמכות ניהול התוצאות נתונה לארגון מניעת doping שיזם את הבדיקות, או, במקרה של הפרות אחרות, הסמכות תהיה של ארגון מניעת doping ששלח הודעה ראשונה לספורטאי או לאדם האחר בדבר הפרה לכאורה של כלל מניעת doping. ארגון זה יקפיד לטפל בהפרת כלל מניעת doping זו לאחר מכן. כאשר מתועררת מחלוקת בדבר סמכות ניהול התוצאות, ההחלטה תהיה בידיה של וואדה. ניתן לערער על החלטתה של וואדה בפני CAS במסגרת הליך מזורז.

 

סעיף 7.1.2: הפרות בדבר מקום הימצאות בהתאם לסעיף 2.4 עשויות לכלול שילוב של אי-הגשת נתונים ובדיקות שהוחמצו, שידווחו ע"י בידי איגוד בינלאומי או ארגון מניעת doping לאומי. סעיף 7.1.2 מבהיר כי הסמכות לביצוע ניהול תוצאות בנושא הפרות בדבר מקום הימצאות נתונה לארגון מניעת doping אליו הספורטאי מגיש את הנתונים אודות מקום הימצאו.

 

7.         נושא שביעי: יצירת תקנון ברור וקצר יותר

 

בעלי העניין שואפים שהתקנון יהיה ברור ויספק תשובה לסוגי מצבים רבים ושונים שעשוים להתרחש, כך שלא יווצרו `פרצות` (loopholes) ויישום התקנון יהיה אחיד. מאידך, כולם שואפים שהתקנון יהיה מסמך קצר יותר ופחות טכני. רבות מההצעות שניתנו ע"י בעלי העניין הביעו רצון לקיצור התקנון והציעו מספר תוספות טכנית, שלמרות שיכלו לתרום להבהרת התקנון, הן היו גם מוסיפות לאורכו. מספר דוגמאות לצעדים שננקטו ע"מ להתמודד עם נושאים סותרים אלה כוללות:

 

סעיפים 10.4, 10.5 ו-10.6: תנאי התקנון המתייחסים  למצבים של "אין עבירה", "עבירה שאינה משמעותית", כללים מיוחדים החלים בדבר חומרים ספציפיים ומוצרים מזוהמים וסיבות אחרות בגינן ניתן להפחית עונש, קוצרו ואורגנו מחדש לצורך הצגה ברורה יותר.

 

סעיף 10.7: תקופת הפסלות החלה בדבר עבירות מרובות נכתבה מחדש בצורת נוסחה קצרה, כשהתוצאה ניתנת להשוואה לטבלה הארוכה וההסברים בתקנון הנוכחי.

 

סעיף 23.2.2: ההתייחסות להכללת ההערות לתקנון – כחובה - נמחקה מהמבוא. סעיף 23.2.2 מבהיר כי בעוד ההערות תמיד ישמשו לפירוש התקנון, אין צורך לשלבן כלשונן בחוקים של כל אחד מהחותמים על התקנון.

 

מדריך ספורטאים לתקנון: וואדה תפרסם שני מדריכי הסבר שונים לספורטאים. הראשון יהיה מסמך קצר שאינו טכני ומדגיש את חלקי התקנון החשובים ביותר לספורטאים. השני יהיה מדריך ארוך ומפורט יותר עם קישורים לנוסח הסעיפים הרלבנטיים.

 

ביטול חזרות: צוות ניסוח התקנון עבר על התקנון וניסה לבטל חזרות ככל האפשר.

 

8.         שינויים שונים אחרים

 

סעיף 3.2.1: אין לדרוש מארגוני מניעת doping לשאת בהוצאות בדבר ביסוס התוקף של שיטות שאושרו ע"י וואדה בכל מקרה שיימצא במחלוקת. יש לקבוע את תוקף השיטות באמצעות ביקורת עמיתים מדעית, או במקרה של שיטות יישום של מעבדה ספציפית, באמצעות הסמכת ISO. סעיף זה מתייחס לחששות בדבר שקיפות וביקורת עמיתים שהועלו לאחרונה ע"י CAS במקרה ויירפאלו, וקובע כי שיטות ניתוח או גבולות החלטה שאושרו ע"י וואדה לאחר התייעצות עם הקהילה המדעית הרלבנטית והיו כפופים לביקורת עמיתים, ייחשבו תקפים מבחינה מדעית. סעיף זה קובע גם שוואדה תקבל הודעה אודות כל ערעור על שיטת ניתוח או גבול החלטה שאושרו על-ידה. וואדה תהייה רשאית להשתתף בתיק, לבקש מהרכב CAS למנות מומחה, או שניהם.

 

סעיף 4.3: התקנון הנוכחי קובע שניתן להוסיף חומר או שיטה לרשימה האסורה אם יעמדו בשניים משלושת הקריטריונים שווי-הערך הבאים: 1) מסוגל לשפר ביצועים; 2) עלול לפגוע בבריאות; או 3) מפר את רוח הספורט. בעלי עניין רבים סבורים מזה זמן רב כי שיפור ביצועים אפשרי חייב להוות קריטריון חובה. הוויכוח נמשך בתהליך עדכון התקנון הנוכחי. הוועד המנהל של וואדה החליט להותיר את סעיף 4.3 כפי שהוא בתקנון הקיים. בו בזמן, הוועד המנהל עדכן את מסמך טכני TD 2013DL והרחיב את גבול ההחלטה בדבר דיווח ע"י מעבדות אודות ממצא אנאליטי שלילי של מריחואנה, ובכך טיפלה בחשש שהביעו ארגוני מניעת doping שנעשה שימוש מוגזם במשאביהם לניהול תוצאות של מקרי מריחואנה ברמה נמוכה, שלא תאמו את ההגדרה של שימוש במהלך תחרות. (החל מהנוסח הראשון של התקנון, מריחואנה אסורה במהלך תחרויות – אך היא מעולם לא נאסרה מחוץ לתחרויות).

 

סעיף 5.2: סמכות הבדיקה הנרחבת של ארגוני מניעת doping, איגודים בינלאומיים ומארגני אירועים מרכזיים הובהרה.

 

סעיף 5.7: סעיף זה מתייחס לספורטאים פורשים השבים למעגל התחרויות. אין לאפשר לספורטאים ברמה גבוהה לפרוש, להתאמן מבלי להיות כפופים לבדיקות ולאחר מכן לשוב לתחרויות. התקנון הנוכחי מאפשר לכל ארגון מניעת doping לקבוע חלון משלו, בו על ספורטאי שפרש להעמיד את עצמו לבדיקה לפני שיבה לתחרות. סעיף זה קובע שספורטאים הפורשים בזמן שהם במאגר הבדיקות הרשום חייבים לספק הודעה בכתב שישה חודשים לפני חזרתם לתחרויות, אלא אם וואדה - בהתייעצות עם האיגוד הבינלאומי או ארגון מניעת doping הרלבנטי - תעניק פטור במקרים בהם יישום קפדני של כלל זה עלול להיות בלתי הוגן במפורש כלפי הספורטאי.

 

סעיף 6.5: סעיף זה מתייחס לסמכות ארגון מניעת doping וסמכותה של וואדה לשמור דגימות לצורך ניתוח נוסף. הנהלים לניתוח נוסף של דגימות שנשמרו מפורטים בתיקונים לתקן הבינלאומי למעבדות. סעיף זה גם מבהיר שברגע שארגון מניעת doping יוזם הליך נגד ספורטאי לטיפול בהפרת כלל מניעת doping לפי סעיף 2.1, אין לבצע בדיקות נוספות בדגימה. על השימוע להיות מבוסס על בדיקת המעבדה שהובילה לפתיחת ההליך בדבר הפרת כלל מניעת doping. המעבדה אחראית לביצוע הניתוח כהלכה בפעם הראשונה ואין לתת לה הזדמנות לתקן שגיאות במהלך ההליך. מאידך, אין לאפשר לספורטאי לבדוק מחדש את הדגימה כיוון שבמקרים מסויימים נוכחות חומר אסור בדגימה מתפוגגת עם הזמן. כלל זה מספק טיפול שוויוני הן לארגון מניעת doping והן לספורטאי בהליכי מחלוקת.

 

סעיף 8.1: הדרישות בדבר שימוע הוגן פושטו בהתאם לנוסח של סעיף 6.1 באמנה להגנה על זכויות אדם וחופש בסיסי. ככלל, עקרונות אלה מקובלים בחוק הבינלאומי.

 

סעיף 8.5: סעיף זה מספק הזדמנות לשימוע יחיד בפני CAS  שהוסכם ע"י כל הצדדים בעלי זכות הערעור. במקרים בהם המחלוקת קשה, הדבר עשוי לבטל את הצורך בדיונים נפרדים, ארוכים ויקרים, הן בערכאה הראשונה והן בערעור. הסכמת כל הצדדים נדרשת, כיוון שלא תינתן זכות ערעור לאחר השימוע היחיד בפני CAS.

 

סעיף 10.10: סעיף זה מאשר כי בתקנונים לשהם, ארגוני מניעת doping רשאים להטיל קנסות, אך רק כאשר עונשים אלה הם מידתיים ואינם מצמצמים את תקופת הפסלות שיש לפסוק בהתאם לתקנון. אין לאפשר לספורטאים להתחמק מפסילה באמצעות תשלום כסף.

 

סעיף 10.12.2: סעיף זה מספק החרגה מהכלל לפיו ספורטאים אינם רשאים להשתתף באימונים ובפעילות אחרת של האיגוד הארצי או המועדון שלהם במהלך תקופת פסלות. חריג זה מאפשר לספורטאי לשוב להתאמן עם קבוצתו או להשתמש במתקני מועדון וארגון אחר, במהלך התקופה הקצרה מבין: 1) החודשיים האחרונים לעונש הפסלות שהוטל על הספורטאי; או 2) הרבע האחרון של תקופת הפסלות. העונש של מניעת אימונים עם קבוצה או מועדון בתקופת פסלות כבד יותר בענפי ספורט מסויימים. לדוגמה, בניגוד לרצים למרחקים ארוכים, קופצי סקי ומתעמלים אינם יכולים להתאמן ביעילות ללא גישה למתקנים. ספורטאים בענפי ספורט קבוצתי שונים אינם יכולים להתאמן ביעילות בגפם.

 

סעיפים 13.1.1, 13.1.2 ו-13.2.4: תפקיד בימ"ש לבוררות בספורט (CAS) הוא יישוב מחלוקות בהסכמת הצדדים. במקרי doping, הסכמה זו מפורטת בתקנון. סעיף 13.1.1 מבהיר כי היקף הבחינה של CAS אינו מוגבל לעניינים העומדים בפני מקבל ההחלטה הראשוני. סעיף 13.1.2 מבהיר כי CAS אינו מחוייב להעדיף את השיקול שהנחה את הגוף שהחלטתו היא נשוא הערעור. סעיף 13.2.4 מאפשר במפורש ערעורים צולבים (וערעורים עוקבים אחרים שאינם ערעור צולב מבחינה טכנית) במקרי doping לפי סעיף 13. כיום CAS אינו מתיר ערעורי צולב.

 

סעיפים 18 ו-20.3.12: סעיף 18 מבהיר כי על תוכניות חינוך להתמקד במניעה. סעיף 20.3.12 דורש מאיגודים בינלאומיים לבצע הדרכת מניעת doping בתיאום עם ארגוני מניעת doping לאומיים רלבנטיים.

 

סעיפים 22.5 ו-20.4.3: סעיפים אלה מתייחסים לצורך שממשלות וועדים אולימפיים לאומיים יכבדו את האוטונומיה של ארגוני מניעת doping לאומיים והצורך של ארגונים אלה להתנהל ללא התערבות בהחלטותיהם התפעוליות ובפעולותיהם. 

 

סעיפים 23.5.1 ו-23.5.2: כיום נדרשים החותמים על התקנון למסור דיווח אודות פעילותם בהתאם לתקנון מדי שנתיים. סעיפים אלה מציינים כי אמות המידה לבקרה ולוחות הזמנים לבקרה ייקבעו ע"י הוועד המנהל של וואדה. מספר בעלי עניין ציינו כי עדיף ליצור לוח זמנים גמיש יותר לעמידה בתקנון, שיביא בחשבון גורמים כגון ציות לתקנון החדש החל מ-1 בינואר 2015, או תזמון בהתייחס למשחקים האולימפיים או וועידה בין הצדדים.

 

לראש העמוד  |  לרשימת הברכות